top of page

משפחה שכזאת - בג"צ, המדינה וארגוני הטרור 

בשנים האחרונות מתקיימת  משוואה גיאופוליטית חוקתית וצבאית  חדשה: איום הצבאות הסדירים הוסר ובמקומו קמו ארגוני טרור המאופיינים באכזריות ובעוצמה צבאית לא מבוטלת.  מצב זה יוצר משוואה חדשה בין צרכי הביטחון אל מול דרישות מערכת המשפט לעמידה בכללים חוקתיים ובינ"ל. הסדרה עוסקת במקרים ידועים וידועים פחות תוך הצגת פרטים שלא ידועים לציבור וניתוח משפטי מרתק של המצב.

על מלחמה מנומסת בטרור 
 

המלחמה בטרור היא ייחודית. טרוריסטים  אינם משחקים "לפי הכללים", פוגעים במכוון באוכלוסייה ומתחבאים מאחרי אוכלוסייה כדי להקשות על הפגיעה בהם. דמוקרטיה, לעומת זאת כפופה למגבלות חוקתיות המגבילות את חופש הפעולה של מערכת הביטחון. 
חיסולים ממוקדים, טוהר הנשק, הגדר בעזה - על כל אלו ועל סוגיות ביטחוניות מפורסמות  ואירועים שהתרחשו  בהרצאה שבוחנת את חלקם והתנהלותם של כלל השחקנים - מערכת המשפט, מפקדי צהל והפוליטיקאים.  וגם ננסה לענות על השאלה המפורסמת והמורכבת - האם מישהו מונע מצה"ל לנצח ?

אהובתו של גנימאת

בשנת 2003 אסרה בחוק ממשלת ישראל איחוד משפחות בישראל לאחר שכ- 170,000 פלסטינים היגרו אליה כדי להינשא לערביי ישראל וחלק קטן מהם ביצעו פיגועי טרור. האם מדובר בפגיעה  מפלה בזכויות המיעוט הערבי להינשא לפלסטינאים ולהביאם לישראל ?  או שמדובר  בהגנה לגיטימית על ביטחון תושבי ישראל ועל היותה של ישראל מדינת הלאום היהודי?  על הפרשה שגרמה לשופט עליון אחד להכריז על  שופט  עליון אחר שהוא מהווה סכנה לציבור היהודי, על אחיותיו של איסמעיל הניה, דמוגרפיה- מילה גסה או לגיטימית ? ואיך קשורה לכל זה פרשת חיים רמון ? על כל אלו ועוד.... 

דמוגרפיה יהודית - שאלה הישרדותית או גזענית?
 

כאשר אנחנו חושבים על סיכון קיומי למ"י אנחנו מיד מעלים בדמיוננו את האטום האיראני. בפועל יש עוד סיכון מהותי לא פחות: שינוי דמוגרפי.

האם מדובר על איום קיומי או טענה גזענית? האם יכול להיות חשש דמוגרפי גם מקבוצות שונות בעם היהודי? מדוע הסיכון הזה לא מוחשי כמו הסיכון הביטחוני? מה הם מאפייני הסיכון הדמוגרפי? אם הרוב במדינה דמוקרטית יכול להגביל את התעצמות המיעוטים? האם בכלל מדובר בדיון פוליטי שקשור לימין או שמאל?  ומה דעתו של א' ברק על רוב יהודי במ"י ?

bottom of page